החלום היה ברור: להפוך יצירתיות למקצוע, ליצור דברים יפים ומשמעותיים, לעבוד עם לקוחות שמעריכים את הכישרון שלך. חלמת על חופש, על גמישות, ועל היכולת לבנות לעצמך שם במגרש המקצועי.

אבל המציאות, איך לומר, קצת שונה. במקום להוביל מהלכים אסטרטגיים, את מוצאת את עצמך מתווכחת על שינויים קטנים בפלייר. במקום להרגיש מוערכת, את מרגישה כמו ביצועיסטית שמקבלת הוראות מדויקות עם אפס מרחב יצירה. היצירתיות נשחקת תחת לחץ של דדליינים, לקוחות שלא מבינים את הערך שלך, והתחרות האינסופית עם מעצבות שמוכרות לוגו במחיר של פונט בודד. את יודעת שאת מוכשרת, מבריקה ומסוגלת להרבה יותר, אבל את פשוט לא יודעת איך לפרוץ את המחסום.

זוהי תקרת הזכוכית של המעצבת. 

התקרה שנוצרת כשאת מנסה לפתור בעיות של השלב הבא במקצוע עם יכולות של השלב הקודם. הכישרון שלך בעיצוב הביא אותך עד לכאן, אבל הוא לא יקח אותך לשלב הבא. כדי לעבוד עם לקוחות גדולים, לנהל קמפיינים ולגבות מחירים גבוהים, את צריכה ראש גדול וחשיבה אחרת, כלים של עיצוב קונספטואלי מתקדם, מיתוג אסטרטגי, ניהול פרויקטים, ניהול לקוחות.
את ההעמקה והדיוק המהפכניים הללו אף אחד, אף פעם, לא לימד אותך בבית ספר לעיצוב.